אומרים שאין כמו השגרה. זה נכון, אבל כמו שאני מכיר את עצמי, הרי שום שגרה לא תחזיק אצלי זמן רב, שכן מהי "שגרה" אם לא עוד מילה כמו "חגים", ואני איש של מילים, מרבה להשתמש במשמעויות שלהן גם כדי לתרץ את ההתנהגויות ההפכפכות שלי בנוגע לאכילה…
אז מהי שגרה בעצם? אומרים ששגרה היא פעולה, התנהגות, החוזרת על עצמה באופן קבוע ולעיתים בזמן קבוע.
אבל רגע, רגע, מה קורה כאן, האם ההגדרה של "שגרה" איננה בדיוק כמו ההגדרה של "הרגל"? נו, אותו משהו קבוע שמתבצע אוטומטית, מאליו, מדי יום, שבוע, חודש ושנה… האם זה לא לשוב אל שגרת הרגלי האכילה הישנים שלנו? אז מה זה כל כך טוב לחזור לשגרה?? והאם "חגים" זה לא שגרה? כל שנה אנחנו חוזרים אל אותו חג פסח עם אותן התנהגויות ואותם שדות מוקשים מסוכנים שצריך לפסוע עליהם בחיל ורעדה בכל פעם שנה אחר שנה?
לא יודע, נראה לי דווקא כשאתה יוצא מהשגרה, למשל בחגים, או בחו"ל, בחופשה באילת, יש לך אפשרות ללמוד משהו חדש על עצמך, שמחייב אותך להסתכל על שגרת האכילה היומיומית שלך באור אחר. דווקא היציאה מהשגרה יכולה לתת לך רעננות והסתכלות חדשה על הדברים שאתה עושה בשגרה: שהרי מה שעשיתי אתמול הוא לא מה שלמדתי על עצמי היום, לא ככה?
ואסור לנו לשכוח שלשגרה יש גם צדדים אפלים. המונוטוניות שלה, החזרה האוטומטית על ההרגלים, אותו סדר דברים שיכול לגרום לנו לאבד את הערנות ואת תשומת הלב שלנו מפעולות האכילה. הסכנה בזה היא שמתישהו נתרשל במילוי המטלות המונוטוניות האלה. כמה פעמים אפשר לאכול כף קוטג' על פרוסת לחם קל בכל בוקר?
תיזכרו בשבוע הראשון שלכם בדיאטהקלאב, תיזכרו בהתלהבות של קיום התוכנית, בימים בהם כל פעולה קטנה כמו מציצת הסוכרייה לפני האוכל שהייתה לה משמעות ורצון לדייק ולהצליח בתוכנית. עם יד על הלב, לאחר שגרה של חודשים ושנים בתוכנית, כמה מאיתנו מוצצים עדיין סוכרייה לפני ארוחת הצהריים, והאם עדיין אנחנו מתייחסים לאותה פרוסת קוטג' כמו שהתייחסנו אליה בשבוע הראשון?
הרבה מאיתנו רוצים שגרה כי אנחנו בטעות חושבים שהיא נותנת לנו מסגרת בטוחה, ידועה ומוגנת. אבל דווקא השגרה יכולה גם להיות מסגרת מגבילה שגורמת לנו לרצות לשבור אותה באמצעים שונים שהרבה פעמים פוגעים ביעילות של התוכנית שלנו. המסקנה שלי מכל הדברים האלה היא, שעליי ללמוד להפוך את הימים השגרתיים שלי לימי חג מלאי תוכן והתרגשות, ושכל הגוונים המדהימים והאפשרויות של התוכנית ייפתחו לפני לרווחה כמו זנב של טווס, הזנב החגיגי והיפיפה של טווס השגרה.