ישבנו אתמול מול "ארץ נהדרת" ובעלי התחיל לדבר על סלבריטאים ולהגיד איך זו לא עבודה אמיתית, בקיצור נכנסנו למין ויכוח על כל העניין של לא לכעוס על האמצעי ואני קצת התפרצתי עליו, פתאום גם שמתי לב לאפס מעורבות שיש לו בכל מה שקשור אליי. התווכחנו המון זמן ואני בכיתי כל הערב וממש נהייתה מין אווירה של זרות בכל הבית. ועוד אמרתי לו בסוף איך שהוא מיוזמתו אף פעם לא מחמיא לי והוא אף פעם לא שואל אותי על הדיאטה, כלום. וככה הוא נרדם מול הטלוויזיה בסוף ואני ישנתי לבד. ב קבוצת הרזיה כמעט לא דיברתי אבל בסוף עשו מין סבב שכולן אומרות מה הדבר שהכי קשה להן בשינוי אורח החיים ואני אמרתי את בעלי וישר התחלתי לבכות ולא נעים מול כולן, אבל בסוף זה מה שהציל אותי איך פתאום כולן פתחו את זה, את החוסר פרגון של הבעלים ואיך שאף פעם אי אפשר להוציא מהם מילה טובה על כלום אם לא מעודדים אותם קודם.

האמת בסוף אחרי כל הסיפורי זוועה של אחת ווזווזית אני הודיתי לקדוש ברוך הוא על בעלי וחזרתי ובישלתי לו והוא ככה בא והתנצל על כל הצעקות וגם אמר לי איך שהדיאטה כן עושה לו טוב, ולא רק שאני נראית נפלא אלא גם יש  לי מין תשוקה לחיים חדשה, ככה בדיוק ואני הרגשתי קלילה כמו נוצה, זה אצלו לא משהו שקורה לעתים קרובות שהוא נפתח ומדבר ואותי זה ממש ריגש והכל בזכות ההשתפכות שלי בקבוצת דיאטה. בינתיים בקבוצה נהינו די חברות והרבה עושות ביחד אוכל ומתחלקות, זה כיף לעשות קצת בלגן במטבח של מישהו אחר ולחזור עם מנות מסודרות לחמישה ימים, גם יצא יותר בזול ממה שחשבנו כי הכול קונים במרוכז אז לא מתבזבז, אני עדיין מקפידה על ההליכות ובכלל זה עושה לי טוב לראות קצת אנשים, לצאת, להתאוורר, אני חוזרת מההליכה עם המון כוחות מחודשים. הילדים קצת נבהלו ושמתי לב שהבכור קצת נלחץ אז לקחתי אותו איתי למפגש של הקבוצת הרזיה והסברתי לו בדרך שככה זה שלפעמים רבים ולא קרה שום דבר וקיוויתי שהוא גם יוכל להתעניין במפגש ולראות קצת גם מה עובר עליי מהסיפורים של הבנות האחרות.

האמת היא שהוא ממש הפתיע. היה מעורב, שאל שאלות על התפריט. פתאום ראיתי אותו מהצד, כמה שהוא גדל ואיך הוא מסביר את עצמו יפה. הייתי ממש גאה בו.

בחזור הוא הסביר לי שיש לו בכיתה אחת שרוצה להיות דיאטנית ושהיא ממש תשמח לקצת עצות וטיפים על תזונה נכונה ועל התמודדות עם עודף משקל. נראה לי שהוא קצת מאוהב…