לאחרונה התחלתי להתעניין בצורה מקצועית בקיימות. ע"פ הויקיפדיה, "קיימות (Sustainability) היא אידאולוגיה הדוגלת בתפקוד תקין של החברה והסביבה הטבעית במשך שנים רבות. יש הגדרות אחרות אשר מדברות על רווחה מקסימלית למין האנושי או לאדם ולסביבה." עוד מצויין שם כי "מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההשרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, או כערך בפני עצמו, גם דאגה עמוקה למערכות סביבתיות והחברתיות שתומכות בהמשכיות זו". מבחינתי, אני מבינה את מושג הקיימות כ"שמירה על איכות הסביבה" – אבל בהיבט המקומי – בקשר הדוק לקהילה ולחברה המקומית, ולא שמירה על הלוויתנים באנטרטיקה או חיבוק עצים … ולקיימות מבחינתי יש גם פן חברתי, של הגינות ושקיפות, ולא רק פן סביבתי.

אם אני לוקחת את הקיימות – כפי שהיא מוסברת לעיל – למקום הכי אישי, הכי קרוב אלי, אני חושבת שהדיאטה שלי ב"דיאטה קלאב" היא-היא הקיימות האישית שלי. אמנם קיימות מתייחסת לכלל החברה והסביבה הטבעית, או לכלל המין האנושי, אבל ברור לי שה"כלל" מורכב מכל חלקיו – והחלקים הללו הם אנחנו, בני האדם. אם אני רוצה לנהוג בשקיפות ובהגינות כלפי הסביבה – הן האנשים והן הטבע שסביבי – אני חייבת לנהוג באותה צורה כלפי עצמי. חלק ניכר מהתנהגות כזו היא, לעניות דעתי, לאכול כמו שצריך. לעשות תוכנית. לאכול אוכל בריא ומזין, עשיר בויטמינים ומינרלים, בצורה מאוזנת ובלי להשתולל,  ולא לספר לעצמי תירוצים מופלאים על למה "עכשיו זה לא ילך" או לוותר לעצמי בכל פעם מחדש. אם אני רוצה לשמור על "סיכויי ההישרדות" שלי – ועל "המשכיות הדור הבא" (יש לי 3 זאטוטים, תודה לאל) – אני חייבת להיות בריאה, כלומר לא להיות שמנה. כשאני רוצה לפעול למען איכות הסביבה, אני חייבת לפעול קודם כל לטובת איכות הסביבה הפנימית שלי: הן במובן המזון שאותו אני צורכת: שיהיה איכותי, טרי, ראוי וטעים, והן במובן "ניקיון" הסביבה הפנימית (=הגוף שלי, הנפש שלי) משטויות – לא עוד תרוצים, הדחקות, בריחה מהמציאות וזיופים קטנים פה ושם. אני רוצה קודם כל לשמור על עצמי, ואז לשמור גם על הסביבה הקרובה אלי. איך אני יכולה לפעול למען איכות הסביבה אם אני לא שומרת על עצמי ??? כשקלטתי את הפרדוקס הזה, לפני שבועיים בערך, התחלתי לשים לב טוב יותר להתנהגויות שלי. מאז ירדתי קילו וחצי. סה"כ הורדתי כ-12 ק"ג עד כה (רובם בדיאטה קלאב, מיעוטם עוד לפני  זה עם דיאטנית של"מכבי"), ויש לי בערך עוד 10-12 ק"ג עד המשקל הרצוי שלי (לא בטוחה, עוד לא בדקתי עם המנחה, אבל מבחינתי נראה לי שאשמח להיות במידה 40, ולא הייתי רוצה להיות במידה 36 או משהו כזה. אף פעם, מאז כיתה י' (וזה היה ממש מזמן), לא הייתי מידה 36 ….).

זהו. יצא לי פוסט קצת הגותי על קיימות והקשר בין קיימות לדיאטה. מה אתם אומרים – קשור או לא קשור ?

בברכת הצלחה לכל המדייאטים,

אולה