לפעמים היום מצטייר לי כמו רצף של צמטים, רשת של נקודות התפצלות בהן אני בוחרת בין טוב ופחות טוב, בין בריא ופחות בריא, בין מאמץ לעצלות.
אני כמה בבוקר, שותה קפה קר, צומת ראשונה – סוכר או לא?.. ואם סוכר כמה?
הולכת לעבודה, עוברות שעתיים, מה אוכלת? הבנות בצוות מביאות שוקולדים וקרואוסונים… עוד צומת… אני נשברת או אוכלת את הסנדביץ' שהכנתי לי מהבית…
ארוחת צהריים עם המנחה שלי מהאוניברסיטה, יש לנו הרגל קבוע שכשנפגשים לעבוד גם מתפנקים עם אוכל טעים ולא תמיד בריא.. עוד צומת.. אני עומדת בפיתוי ובכוח ההרגל או נכנעת?
בערב מגיעה הביתה אחרי יום ארוך… צומת… יוצאת מהבית להליכה או רכיבת אפניים? או נותנת לעייפות להתגבר …
כל רגע פותח המון אפשרויות… והאפשרויות האלה נעות על סקלה של דברים שחלקם טובים לי יותר וחלקם פחות.
כשמודעים לצמתים האלה, במשך היום והשבוע, והחיים, אז מבינים שהאחריות היא עלינו, בכל רגע, לעשות את הדבר הנכון.
והמודעות לרגעי הבחירה מראה לנו שבעצם זה בידיים שלנו – להצליח בתוכנית או לא.
כשיש צומת שבה קצת הייתי חלשה ונכנעתי, אני יכולה לנתח בידיוק מה היה באותו רגע, שהביא אותי לבחור את הא נכון, את מה שפחות טוב לי.
אני לומדת מהרגעים הלאה, ומנסה להכין את עצמי לקראת כל רגע בחירה שכזה…
בהצלחה לכולנו, כל אחד והצמתים שלו