תסכימו איתי אז שאין לדיאטה שלנו כמו השגרה המבורכת, ברפואה הסינית שגרה קשורה לאדמה שזה יציבות, בסיס,ושגרה אכן כל כך עוזרת- יש סדר יום פחות או יותר קבוע , יש צפוי ידוע,קבוע ואם כבר מאורגנים עם לסדר את האוכל זה עדיין מאתגר אך הרבה יותר קל מאשר החופש שיש הרגשה משוחררת ורצון קצת להשתחרר מהעול ,אין סדר יום, הרבה בילויים ויציאות בקיצור צריך הרבה יותר התארגנות, התגייסות נפשית, ונכונות לוותר ולהיות לפעמים שונה כשכולם אוכלים דבר מסויים ואת בוחרת שלא…

בתחילת דרכי הצלחתי לעשות תכנית בשגרה מצויין וכשלא הייתה שגרה גם בקושי הייתה תכנית, ככה, מדיי פעם נזכרתי שיש דבר כזה וחשבתי נו מה חגים בכל זאת… ואז הייתה יומולדת… מה באמת יום הולדת, זה יום כל כך מיוחד הוא קורה רק פעם בשנה… וחתונה ומסיבה בקיצור בחיים ממש ,לא וויתרתי עד הסוף… וחשבתי לא צריך להגזים אפשר קצת להנות…

אבל באמת זו לא סתם סיסמא "דיאטה קלאב היא דרך חיים לכל החיים" אני כרגע עדיין בשגרה וזאת לא כזאת חכמה אבל לכל מי שבחופש עכשיו ומגיע בכלל לקרוא פוסט בבלוג של דיאטה קלאב דבר ראשון, כבר כל הכבוד!

ועכשיו זה המבחן האמיתי איך יעבור החופש האם גם בחופש מהתכנית?

האם כדאי לקלקל כל מה שהושג בעמל כה רב בייזע ולפעמים דמעות… ?

האם נהיה מספיק גיבורים בשביל לוותר על הרגע הזה על ה"כאן ועכשיו" שבדיוק לכמה רגעים עושה טוב ואחר כך מתיישב בעקשנות אצלנו כעוד קילוגרם או אפילו מס גרמים, למען מטרה גדולה יותר קבועה ומשאירה הרבה טעם טוב איפה שתרצו…

 אז אני חושבת שזה כדאי, ופעם התנחמתי במחשבה שבטח כולם עכשיו לא בתכנית וזה לא אפשרי לעשות אותה בחגים בחופש באירועים, ואז שמעתי בקבוצה, שומרת מתמידה שביום הולדתה עשתה תכנית והיא סיפרה על תחושת הניצחון

זה היה ממש כשהתחלתי ואני קלטתי אם היא הצליחה אין שום סיבה בעולם שאף אדם בעולם אם ירצה מספיק יצליח אף הוא! ובאמת קלטתי אכן לכל החיים, קלטתי באותו רגע, אבל לא ממש הצלחתי ליישם בחיים שלי (טוב אולי מדיי פעם בהתארגנות רצינית ובהתעלות עצמית שהחזיקה מעמד יום וחצי…)

ומי שרוצה להיות בשמירה ובכלל להצליח לרדת חייב להכניס את זה טוב טוב לראש ללב לבטן ולנשמה שלו

 "דיאטה קלאב היא דרך חיים לכל החיים"

 וזה מורכב כי זה מאוד טוב , בריא ,נכון,וכל מה שתרצו אבל עם זאת זה גם קשה ,מתסכל ודורש להשלים עם הוויתור (איזה מזל שיש לפחות מנה מותרת:)) אתמול סיפרה לי חברה מהקבוצה שהייתה לה יומולדת והיא בחגיגה רצינית ואין מה לעשות היא לא תסבול ביום הולדתה, שאלתי אותה כמה זמן היא בדיאטה קלאב והיא אפילו עוד לא שנה, נזכרתי בימיי הראשונים, איזה קטע שזה מה שאמרתי לעצמי ביום הולדתי הראשון בדיאטה קלאב (וגם בשני בשלישי וברביעי)ד 

ובכל החיים של כולם, יהיו עוד הרבה ימי הולדת, וימים לא שגרתיים,ואולי אפילו יש יותר ימים לא שגרתיים, משגרתיים?! אף פעם לא בדקתי, הגיוני שלא… אבל בכל מקרה הם רבים מדיי מכדי לצאת מהם כל פעם מהתכנית!!! ואז לחזור קשה כפליים וההליכה יותר בעצלתיים (יצא אפילו חרוז…)

אפשר,צריך וכדאי ביומולדת למשל למצוא תחליף להנאה שלא קשור לגמרי לאוכל (ויש הרבה לא חסר) ולא לרמוז אלא לדאוג מראש ולהדגיש לכל הקרובים והמשמחים שמה שהכי יישמח אותנו זה דווקא ההתחשבות ברצון ובדרך ולמרות שאני שמנה אני אשמח לא ל"חגוג" עם האוכל ואני לא יודעת אם אתם גם מרגישים את זה דווקא בגלל שהייתי שמנה או עודני בעצם

 ואנשים זוכרים אותי אוכלת טוב ומכל טוב, חושבים שיישמח אותי ביום הולדתי או בהתארחות לחזור לימים ה"טובים" ולא להתחשבן עם האוכל ומציעים ומפתים נו רק קצת… כל כך טרחתי… את כבר רזה מדיי… אל תגזימי תהני קצת…

ואני לא תודה! נחמד . ""מעדיפה שלא, טוב לי עם איך שאני אוכלת" ובפנים בלב אני אומרת לא! לא! לא! אבל החבלן השמן מכרסם מבפנים "באמת לא?!" ואולי רק קצת… ואולי  המארחת תפגע אם לא אוכל והרי היא טרחה…. וזה באמת לא פשוט אבל כל כך כדאי ,ומשתלם, והתחושה של הניצחון הרבה יותר גדולה במיוחד כשעולים על המשקל ורואים את התוצאה הנלווית,אז לפעמים אני מנצחת ולפעמים לא… ואת כל זה למה אני משתפת אתכם?! 🙂 אז ככה

המנחה המקסימה שלי כבר ב3 פגישות הזכירה את החגים, ואני חשבתי מה חגים עכשיו? יש עוד זמן… מי רוצה לחשוב עליהם עכשיו בכלל?… ומעניין למה לא רוצים לחשוב עליהם… זה יגיע אכן… יהיה בסדר ונסתדר… נראה כבר…

 ומי כמונו יודע שבדיאטה שלנו חוסר תכנון הוא תכנון להכשל! לא יהיה בסדר סתם כך (חבל שלא, אבל עובדה מוכחת בשטח אצלי לפחות…מדיי פעם ככה מצליח חד פעמי כזה), אם לא נדאג ונתכונן להם 

ובאמת שהזמן טס והם עוד שניה כבר כאן ואצלכם כבר אווירת "חגים" וחגיגות בחופש הגדול מקווה שהתכנית לא בחופש…

 אז אני אומרת את זה לכם וגם לעצמי לקראת החגים המתקרבים אלינו, אז זה המבחן הכי גדול שלנו, עם השפע המוגזם, עם כולם, עם כל הפיתויים הבישולים האפיות היציאות, אז זאת החכמה להצליח לעשות את התכנית בגבורה בשמחה להכין תחליפים שווים טעימים (לא יותר מדיי…) ולזכור שלא מה משנה מה קורה בחיים בחוץ, (וקורה תמיד הרבה ולא צפוי אז מה?!) השגרה שלי ששומרת עליי ולא צריכה להשתבש היא התכנית, לתכנן להתארגן לא לוותר על פעילות גופנית, ואם אפשר להגיע לקבוצה דווקא אז מאוד עוזר, גם אם מתבלגן לכם זה יעזור לחזור, להתרענן ואם לא ממש להיות בתכנית תאמינו לי זה ממזער את הנזק…

אז השנה בחגים אני בשגרת התכנית ועוד אכתב לכם פוסט על איך זה להצליח לשמור על שגרת התכנית כשלא נמצאים בשגרה ועוברים חג אחרי חג בדרך חיים שהיא לכל החיים!!!  ותעשו תכנית כי יש  חופש גדול ו"הכל הכל אני יכול כי זה החופש הגדול"       אז גם לעשות תכנית קטן עליכם 🙂

בהצלחה!!! רזה והפעם לתמיד (גם בחגים!)ג