שלום לכולם !

השבוע דיברנו בקבוצה על האכילה הרגשית. גם לי  זה קורה, כמובן, אפילו בימים שאני מרגישה "בשליטה". לאחרונה למדתי  דבר חדש על עצמי: הרבה יותר קל לי להימנע מהאכילה הרגשית הזו אם אני מסופקת מהארוחות של התוכנית. ופה אני רוצה לפרט : אפשר לאכול לפי התוכנית, ולא להיות מסופקים, אבל אפשר לאכול ב-ד-י-ו-ק לפי התוכנית ולהיות מסופקים. איך עושים את זה ? קודם כל, אוכלים בדיוק מה שהתוכנית מציעה. לא פחות, ולא יותר. לפעמים רק התחושה הזו, של דיוק, של "התכוונות" כמעט דתית, נותנת בעצמה את תחושת הסיפוק העילאית, תחושת המסוגלות, התחושה ש"אני גיבורה ומתנהגת כמו שצריך". דווקא הזיופים הקטנים, החיפופים הקלים, הם אלו שגורמים לי להרגיש חוסר שביעות רצון (מעצמי, כמובן). הדיוק נותן לי הרגשה טובה.

שנית, חשוב מאוד לאכול אוכל טעים. אפשר למרוח 2 פרוסות ב-2 כפות קוטג', ואפשר לעומת זאת להוסיף פיסת פלפל קלוי, או עלה חסה ופרוסת עגבנייה, או כל שאר השיפורים שהצעתי בפוסט הראשון שלי. חשוב לי מאוד שתמיד יהיו לי 2 מרקים טעימים בבית – אחד לצהריים ואחד (אחר !) לארוחת ערב, שלא ישעמם לי.  האוכל שלי חייב להיות טעים ! איך לאמר את זה בעדינות ? פחמימות, מכל סוג, אני מסוגלת לאכול ללא הפסקה וללא גבול – גם אם הטעם לא משהו. מרק וסלט, לעומת זאת, אוכל אך ורק אם הם יהיו ממש ממש טעימים ומושכים. אלו עובדות החיים (אולי בגלל זה הפכתי לשמנה ? ).

משתי הסיבות שפירטתי לעיל, החלטתי להשקיע בארוחות שלי. אני מאוד משתדלת להכין אוכל טעים ומושך, ולהרגיש מסופקת כל יום. אני יודעת שככה אני חוסכת לעצמי מעידות כואבות, גם אם יש לי את הסיבה (הרגשית) הכי מוצדקת שבעולם.  וגם אם קורה (לעיתים נדירות) שהסנדביץ' משעמם או חלילה העוף קצת יבש – אני משתדלת לחשוב על תהליך הירידה במשקל, על ההישגים שצברתי עד כה, על העתיד שלי כאישה רזה (!!!) – ורק המחשבות האלו גורמות לי להסתפק באוכל הלא-הכי-מדהים הזה, ולהיות מסופקת.

אין ספק שהסיפוק מאוד מאוד חשוב לצורך הירידה במשקל !

יום טוב,

אולה