טוב… עבר בסדר…ירדתי 700 גרם בשבועיים. עד היום 9.200 ק"ג והזרוע נטוייה כמו שאומרים 🙂 

 היום הנושא של המפגש- בדיוק דיבר אלי (כמו אל רובנו…) ו..נראה לי שאצלי, חלק מהאכילה ה"רגשית" נובעת- בעיקר מזה שאני לא מפנימה את העובדה המצערת- שאני לא אדם רזה כבר, אני תמיד רוצה לחשוב שאני חלק מכולם ולא שונה בכלום- גם באוכל, כלומר אם לאחותי ששוקלת 60 ק"ג חותכים עוגה ומציעים לי- הייתי רוצה להיות גם יכולה לאכול , כאילו שאני לא שונה מכולם..

בקיצור אני חייבת לשים את הקלפים על השולחן ולהודות בפני עצמי שאניי  אדם שמן, שיוצא דופן מחברי וממשפחתי ושמטפל בעצמו. והתוכנית מבחינתי היא תרופה לכל דבר ועיניין- התוכנית הזו גאונית- אם אוכלים 6 ארוחות- אז באמת אין תחושת רעב פיזי אמיתי… עכשיו רק נותר לעשות תהליך מחשבתי ולהפנים את העיניין הזה.

להפנים שאני אוכלת בשביל לחיות ולא חיה בשביל לאכול.

וזה תהליך שלי לא פשוט, א' להפנים שאני כן שונה וכן יוצאת דופן, וב' להפנים שאין צורך לגוף ביותר ממה שכתוב. עכשיו הכל זה ברמת הידיעה, צריך להחדיר את זה למוח וממש להרגיש את זה, אין פה קיצורי דרך, התהליך המחשבתי הוא חלק בלתי נפרד… ועכשיו שיש לי על מה לחשוב ואני שבעה מארוחת הערב הקטנה שהכנתי לעצמי מה שנותר הוא לצחצח שיניים ולשים את הראש על הכרית.

לילה טוב.