חג השבועות – חג מתן תורה. אבל עם כל הכבוד (ויש, בטח שיש), לא פוסחת עלי ארוחה משפחתית.

הערב מיכל (אשתי) ואני מוזמנים לארוחה שתהיה כמיטב המסורת, כלומר חלבית. ו… כן גדולה.
לכן ישבנו וחשבנו מראש מה לעשות.
אנו רגילים לאכול מנה בשרית בצהרים. היום היא זזה לערב ואמורה להיות מומרת במנות חלב.
ומה בצהרים? היום ספציפית מנת החלב של הערב (שאז הרי תהיינה שלש במקום בשר) – עברה לצהרים ונאכלה לא מזמן בצורה טונה.
(אני מקווה שמותר לי להזכיר פה מאכלים במפורש 🙂 בקבוצה אנו בד"כ לא מפרטים  ).

הנה דבר שעליו אני גאה.

המחשבה מראש על מה שצפוי היום ובעיקר הערב, וההיערכות לזה מבחינת התפריט – זו צלילות דעת שלי. לפחות חלק מהצלילות.

דיברנו בקבוצה לא מזמן על מטרת. אז יש לי מטרה – לרדת במשקל – וזה משרת אותה, בצורה שניראית בריאה ושקולה ובלי לרעוב.

ועוד דוגמא – עשו בעבודה שלי "פסטיבל" שבועות, שכולל – איך לא – אוכל. ולא מהסוג "שלי".
הרשיתי לעצמי לא להיות שם יותר מדקה. אחרת הצלילות הייתה אובדת והייתי "נופל" על משהו לא מתאים.

שיהיה לכולם חג שמח.