ליצירת קשר
שם
דוא"ל
טלפון
הערות
מה התשובה לתרגיל שבתמונה?*
(כתבו ספרות בלבד)

פורום דיאטה קלאב

הפורום מיועד לכל המתעניינים באורח חיים בריא,תזונה ודיאטה. זה המקום לשאול,להתייעץ ולשתף.

מנהל הפורום: galita, דיאטנית החברה

כדי להשתתף באופן פעיל בפורום, יש צורך להתחבר למערכת. במידה ועדיין לא נרשמת לפורום, כל שעליך לעשות הוא להקדיש שתי דקות לצורך רישום חינם בטופס ההרשמה המקוון לפורום. מייד לאחר ההרשמה תוכל להכנס לפורום כחבר פעיל.

באם הנך חבר/ה פעילה באחת מקבוצת התמיכה של דיאטהקלאב, אנא הרשם/י באמצעות טופס ההרשמה למשתתפים.

מנסיון אישי: עברתי לפני מספר שנים חוויה דומה

מאת: 1357

26-11-2009 | 12:34:00

ואיכשהו הצלחתי לעשות תוכנית בעזרת תפריט כריכים. למרות שלנתי בבית החולים הצלחתי להתארגן כך שכל שלוש שעות אצליח לאכול משהו שמשתלב בתוכנית. לדוגמא: היו לי בתיק כריכים מלחם קל, פרי (תמר, תאנה) טוסטטעים. בקיצור - היה קשה, אבל הצלחתי. בנוסף לקחתי איתי כוס ומרק נמס לייט. בבית החולים המיחם היה זמין תמיד וכך יכולתי לאכול גם מרק חם. אני מאחלת לאביך רפואה שלמה ולך - חוזק ובריאות. ושוב - נכון זה קשה לא כי אי אפשר אלא כי אין לנו מצב רוח, ועצוב לראות את ההורים כשהם חולים, ובית החולים בכלל זה מקום שלא נעים להיות בו - אבל למרות כל זאת - את יכולה!!!! בהצלחה.

    •    
    • עזרה מדנה ו/או אילת

    • מאת: thkh5
    • נשלח בתאריך: 25-11-2009 18:22


    טוב,
    אבי מאושפז בבית חולים ואני סועדת אותו, על כן לא יכולה להתמיד לעשות את התכנית, למרות שאני די משתדלת. אני מדלגת על
    מחוסר ברירה על ארוחות, לא אוכלת ארוחה עפ"י "התקן" וכו'.אני בתכנית שבועיים וחצי. עד כמה זה יוכל לפגוע לי בירידה? כמו כן הבטחתי לעצמי (דבר ראשון) שאחזור לתוכנית כהלכתה כשהמצב יתייצב.
    אשמח לקבל טיפים/עצות, כיצד לעבור את תקופת המשבר הזו מבחינת התכנית.
    תודה ויום נפלא
      •    
      • בוקר טוב :)

      • מאת:
      • נשלח בתאריך: 26-11-2009 09:56
      ראשית החלמה מהירה לאביך.
      ועכשיו אני רוצה לנתייחס לדבריך מנקודת מבטי.
      למה התכוונת שרשמת "לא יכולה להתמיד ולעשות את התכנית". יכול להיות שהכוונה היא לא נוח לי? קשה לי?, כי אני לא מצליחה להעלות על דעתי מצב בו אדם באמת לא יכול לעשות את התכנית, חוץ ממצבי קצה בהם הוא מרותק למיטה ללא עזרה, או כלוא, לא עלינו. האירי את עיני :)
      אותה שאלה לגבי המשפטים: "אני מדלגת על הארוחות מחוסר ברירה"
      האם באמת זה המצב??
      כי אם התשובה חיובית, ומסיבותיך שלך באמת אין באפשרותך לעשות את התכנית, אז הרי שצריך לעבור את התקופה הזו על הצד הטוב ביותר ולאחריה לקיים את הבטחתך לעצמך ולחזור לתכנית.
      ואם המצב הוא שאת בכל זאת יכולה להתארגן על אוכל ולעמוד בתכנית, הרי שזה הדבר הטוב ביותר, כי אין לי שום דרך לדעת האם זה יפגע לך בירידה במשקל וכמה. למה בכלל לקחת את הסיכון אם אפשר להמנע ממנו?
      מה את אומרת? מה תעני לי על השאלות?
      מחכה...
        •    
        • היי דנה

        • מאת: thkh5
        • נשלח בתאריך: 26-11-2009 15:47
        כשהתכוונתי שאיני יכולה להתמיד ולעשות את התוכנית, כוונתי הייתה כי נשאבתי כולי למען אבי, המצב של אבי היה חוסר ודאות לגבי מועד הניתוח, ולשמחי אבי כבר אחרי הניתוח ואני משתדלת להתארגן בהתאם, מכינה לי את ה"ציידה לדרך" עפ"י תפריט הכריכים, מצטיידת בפירות ומשתדלת לחזור לתוכנית כהלכתה.
        תודה לכם שאתם פה...מאוד מעודד ומדרבן.
        המשך יום נפלא.
      •    
      • מנסיון אישי: עברתי לפני מספר שנים חוויה דומה

      • מאת: 1357
      • < ההודעה הנוכחית
      • נשלח בתאריך: 26-11-2009 12:34
      ואיכשהו הצלחתי לעשות תוכנית בעזרת תפריט כריכים. למרות שלנתי בבית החולים הצלחתי להתארגן כך שכל שלוש שעות אצליח לאכול משהו שמשתלב בתוכנית. לדוגמא: היו לי בתיק כריכים מלחם קל, פרי (תמר, תאנה) טוסטטעים. בקיצור - היה קשה, אבל הצלחתי. בנוסף לקחתי איתי כוס ומרק נמס לייט. בבית החולים המיחם היה זמין תמיד וכך יכולתי לאכול גם מרק חם. אני מאחלת לאביך רפואה שלמה ולך - חוזק ובריאות. ושוב - נכון זה קשה לא כי אי אפשר אלא כי אין לנו מצב רוח, ועצוב לראות את ההורים כשהם חולים, ובית החולים בכלל זה מקום שלא נעים להיות בו - אבל למרות כל זאת - את יכולה!!!! בהצלחה.
        •    
        • תודה לך 1357

        • מאת: thkh5
        • נשלח בתאריך: 26-11-2009 15:53
        כמו שעניתי לדנה, אני חוזרת למוטב, ואכן מצטיידת בהתאם (על פי נסיונך).
        ותודה לך על העידוד וההבנה, שאכן קשה לנו לראות את ההורים שלנו במצב של חוסר אונים....אבל אני הוכחתי לעצמי שעם כל הקושי והמצב רוח הירוד, אכן אני יכולה.
        ושוב תודה לך